פסק-דין בתיק עש"א 22794-05-12

המערערת הגישה ביום 13.5.2012 ערעור לפי סעיף 10(א) בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן - החוק). במסגרתו ביקשה מבית המשפט להורות על ביטול הבאת מספר המחאות במניין ההמחאות שסורבו על-ידי המשיב (להלן גם - הבנק) וזאת כדי לבטל את הגבלת חשבון הבנק שלה ואת הכרזתה בתור לקוח מוגבל.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הבקשה התייחסה לשמונה המחאות שנמשכו על חשבונה של המבקשת אשר סורבו על-ידי הבנק, בעוד שנכון למועד הדיון כבר סורבו שבע-עשרה המחאות שנמשכו מחשבונה. כך גם אין מחלוקת שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 2(א) בחוק לשם הגבלת חשבון הבנק של המבקשת והכרזתה לקוח מוגבל, הקובע כי "חשבון יהיה מוגבל (להלן - חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן - לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים-עשר חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון".

טענות הצדדים

2.         המבקשת טענה כי ההתראה שהיה על הבנק לשלוח אליה בטרם הוגבל חשבונה לא נשלחה כדין וכי לא קיבלה הודעה על כך, אלא הדבר נודע לה באקראי.

טענותיה העיקריות של המבקשת בעניין סירוב ההמחאות נסמכות על הוראת סעיף 10(א)(3) בחוק הקובע כי לקוח מוגבל רשאי לבקש מבית משפט השלום לבטל הבאת המחאה במניין ההמחאות שסורבו אם "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".

בעניין זה טוענת המבקשת שלוש טענות עיקריות. האחת, כי בינה לבין הבנק נוצר נוהג והסדר שלפיהם, אם חרג חשבונה של המבקשת ממסגרת האשראי, דאגה היא לכסות את החריגה והבנק נמנע מסירוב המחאות שהופקדו בחשבונה. השנייה, בחלק ניכר מהמקרים דאגה היא שבמועד שבו נוצרה חריגה בחשבונה, יופקד כסף לחשבונה, כך שבפועל לא הייתה חריגה ממסגרת האשראי. השלישית, כי חלק מההמחאות סורבו לאחר שבוטלו, בעוד שאילו הבנק היה מכבד את ביטולן, לא היה רואה בהן המחאות שסורבו.

3.         המשיב טען כי התראה נשלחה אל המבקשת כדין, ואף הציג אישור על המשלוח (נספח ה' של תשובת המשיב).

בעניין זה נאמר כבר עתה כי בהתאם להוראות סעיף 10(ב) בחוק, פגם שנפל בהתראה או אי קבלתה חרף העובדה שהבנק שלח התראה, לא יהוו עילה לערעור או לביטולה של המחאה במניין ההמחאות שסורבו. לפיכך, משהראה הבנק ששלח למבקשת התראה, אין בפגם שנפל במשלוחה, ככל שנפל, כדי להועיל למבקשת.

באשר לשלוש טענותיה של המבקשת הנסמכות על הוראת סעיף 10(א)(3) טען המשיב כלהלן: ראשית, באשר לנוהג או להסדר הנטען, שלפיו כובדו המחאותיה של המבקשת חרף חריגה ממסגרת האשראי, הרי שהיה זה לפנים משורת הדין. בנסיבות אלו, שבהן כך נהג המשיב עם המבקשת, אין בכך כדי לבסס נוהג המתיר למבקשת לחרוג ממסגרת האשראי שנקבעה לחשבונה. שנית, המשיב חלק על הטענה כי במועד שבו סורבו המחאות גם הופקדו המחאות אחרות בחשבונה של המבקשת, כך שלכאורה, לא הייתה חריגה ממסגרת האשראי. לטענתו, כאשר מופקדת המחאה בחשבון בנק, מדובר בהפקדה ארעית למשך שלושה ימי עסקים עד בדיקת ההמחאה. זאת בעוד שהיום שבו בוחנים אם ישנה חריגה ממסגרת האשראי הוא ביום העסקים שבו הופקדה ההמחאה שחזרה מסיבת אכ"מ (אין כיסוי מספיק). אלו הן הוראות הניהול הבנקאי ועל כן אין בעובדה שכעבור שלושה ימים נמצא שהופקד כסף לחשבונה של המבקשת כדי לשנות מהחריגה שהייתה במועד הפקדת ההמחאה. שלישית, העובדה שהמחאות שהופקדו בוטלו אינה יכולה לסייע למבקשת, שכן במקום שבו מופקדת המחאה ואין יתרה מספקת בחשבון, ההמחאה חוזרת בשל היעדר כיסוי. הטעם לכך הוא שמדובר בהוראה חד-צדדית של הלקוח בעוד שאין לבנק כלים לבדוק אם ביטול ההמחאה היה כדין, אם לאו. לכן רק אם ישנה יתרה מספקת בעת ביטול ההמחאה, אזי סיבת החזרתה תהיה עובדת ביטולה ולא היעדר כיסוי.

דיון

4.         בחינת מצב חשבונה של המבקשת בשים לב למסגרת האשראי שהייתה לה בכל אחד מהמועדים שבו סורבו המחאותיה מלמד, כי למצער, ביחס לשתיים מההמחאות, המבקשת אמנם הפקידה כסף העולה על סכום החריגה מיד למחרת היום שבו סורבה כל אחת מההמחאות. נפרט אפוא, את מצב הדברים ביחס לשתי המחאות אלו.

המחאה מס' 2661 (מס' 2 בתשובת המשיב) על סך של 6,977 ש"ח הופקדה ביום 17.11.2011. במועד זה הייתה מסגרת האשראי של המבקשת בסך של 25,000 ש"ח. בטרם הצגת המחאה זו לפירעון, היה החשבון ביתרת חובה בסך של 28,002 ש"ח, כך שכיבודה היה מביא לכך שהחשבון היה נמצא ביתרת חובה בסך של 34,979 ש"ח (חריגה של 9,979 ש"ח). אולם למחרת (ביום 18.11.2011) הופקד בחשבון סך של 14,604 ש"ח (המחאה בסך של 7,000 ש"ח, מזומן בסך של 4,900 ש"ח והמרה באמצעות אתר האינטרנט בסך של 2,704 ש"ח), כך שהחריגה ביתרה בחשבון צומצמה באופן שלא היה בהמחאה האמורה כדי להביא את החשבון לחריגה ממסגרת האשראי.

המחאה מס' 2828 (מס' 4 בתשובת המשיב) על סך של 15,000 ש"ח הופקדה ביום 2.3.2012. במועד זה הייתה מסגרת האשראי של המבקשת בסך של 50,000 ש"ח. בטרם הצגת המחאה זו לפירעון, היה החשבון ביתרת חובה בסך של 35,537 ש"ח, כך שכיבודה היה מביא לכך שהחשבון היה נמצא ביתרת חובה בסך של 50,537 ש"ח (חריגה של 500 ש"ח). אולם למחרת (ביום 4.3.2012) הופקד בחשבון סך של 15,400 ש"ח (המחאה בסך של 11,000 ש"ח ומזומן בסך של 4,400 ש"ח), כך שהחריגה ביתרה בחשבון צומצמה באופן שלא היה בהמחאה האמורה כדי להביא את החשבון לחריגה ממסגרת האשראי.

5.         גם במקרים נוספים שבהן סורבו המחאות ניתן לראות שמיד סמוך לסרובן הופקדו כספים בחשבון המבקשת, באופן שצמצם באופן ניכר את יתרת החובה ואף הפחית אותה מתחת לסכום מסגרת האשראי (ראו למשל את מצב החשבון ביום 23.3.2012 מיד לאחר סירובן של שתי המחאות, כל אחת בסך של 5,000 ש"ח (המחאות מס' 5 ו-6 בתשובת המשיב)).

6.         בנסיבות אלו, הגם שמצב חשבון הבנק של המבקשת והשאלה אם הייתה חריגה ממסגרת האשראי נבחנים במועד שבו סורבה כל המחאה, נראה כי ניתן לבטל את שתי ההמחאות האמורות ולהחריגן ממניין ההמחאות שסורבו על-ידי המשיב, ובכך לבטל את הגבלת חשבון הבנק של המבקשת ואת הכרזתה בתור לקוח מוגבל.

הטעם לכך הוא בכך שבמקום שבו המבקשת מיהרה להפקיד בחשבון הבנק כסף, כך שיתרת החובה שלה תהיה נמוכה ממסגרת האשראי, ואף עשתה כן מיד לאחר סרובן של שתי ההמחאות הנ"ל, הרי שניתן לומר כי התקיים התנאי הקבוע בסעיף 10(א)(3) בחוק. סעיף זה קובע כאמור, שלקוח מוגבל רשאי לבקש מבית המשפט לבטל הבאת המחאה במניין ההמחאות שסורבו אם "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".

למסקנה זו הגעתי גם לאור ההתנהלות המתמשכת של הבנק עם המבקשת, אפילו היה זה רק לפנים משורת הדין, וגם בשים לב לכך שחרף העובדה שסורבו המחאות של המבקשת (כפי שעולה מעיון במצב החשבון בתקופה הרלוונטית), הגדיל הבנק למבקשת את מסגרת האשראי שניתנה לה מסך של 25,000 ש"ח לסך של 50,000 ש"ח. גם בהגדלת מסגרת האשראי יש משום העברת מסר למבקשת, אשר פועלת לכיסוי יתרות החובה שנוצרות בחשבונה סמוך לאחר חריגתה ממסגרת האשראי, שהמחאותיה לא יסורבו בשל הימצאות חשבונה ביתרת חובה אשר מהווה בכל פעם רק חריגה זמנית ממסגרת האשראי.

סיכום

7.         לאור האמור, המחאה מס' 2661 והמחאה מס' 2828 לא יובאו במניין ההמחאות שסורבו, ולפיכך תבוטל הגבלת חשבון הבנק של המבקשת וכך גם תבוטל הכרזתה בתור לקוח מוגבל.